"למה לי ללמוד תאוריה מוזיקלית? זה נורא נוקשה וזה רק יתסכל אותי"… הרבה מאלו שמתחילים ללמוד לנגן על גיטרה (או כל כלי נגינה אחר) חושבים את זה לעצמם לא פעם.

אבל תאוריה מוזיקלית היא הרבה מעבר לסט חוקים נוקשה שחייבים לציית להם. התאוריה היא מערכת מאורגנת שתעזור לכם להכיר לעומק את כלי הנגינה ואיך הוא עובד. התאוריה בעצם נותנת משמעות לצלילים ואקורדים, שבלעדיה היו בלתי מובנים.

המונחים, התיאורים והמושגים נשארים זהים, בין אם אתם מנגנים רוק, פאנק או קלאסי, ובין אם אתם מנגנים על גיטרה חשמלית, על פסנתר ואפילו על קסילופון לצורך העניין. ידע בתאוריה מוזיקלית יוכל לעזור לכם בלמידת שיר חדש עם אקורד לא מוכר, בהלחנת שירים ובהבנת כלי הנגינה שלכם.

קחו לדוגמא את שני הרצפים הבאים:

C Am Dm G
Eb Cm Fm Bb

גיטריסט מתחיל, ללא ידע תיאורטי, בוודאי יחשוב שמדובר בשני רצפים שונים.
למעשה, שניהם מבטאים את אותו רצף אקורדים, רק במנעד שונה.

מוזיקאי בעל ידע תאורטי יוכל להבין בקלות רצפים שונים, מה אומר כל רצף, ואיזה סולם יעבוד הכי טוב באותו מוטיב מוזיקלי ספציפי. הוא מודע לקיומם של אקורדים אחרים היכולים להחליף את אלו הקיימים ברצף הנתון, או שניתן להוסיפם להעשרת הרצף.

מוזיקאי ללא ידע תאורטי מן הסתם לא יבחין ששני הרצפים הללו הם בבסיסם זהים. הוא כנראה יאלתר, או שישאר בסולמות ואקורדים שהוא כן מכיר ולא יתנסה בבניית אקורדים חדשים.

זה מה שטוב בלימודי תאוריה מוזיקלית – היא נותנת לנו את היכולת לבנות אקורדים (גם כאלה שמעולם לא למדנו), ואף להלחין משהו חדש משלנו.

כן, גם כאשר מדובר בהלחנה, לתאוריה ערך מוסף לאין שעור. אם מוזיקאי נדרש להלחין יצירה בסגנון או אווירה מסויימים, הידע התאורטי יבוא לעזרתו. למשל, בעזרת הכרת המוזיקה הקלאסית המערבית, העונה לחוקיות של סולמות מז'וריים או מינוריים בעלי 7 צלילים, יוכל המוזיקאי ליצור מוטיבים מוזיקליים יחודיים, או לפחות לקבל נקודת פתיחה טובה יותר מזו של מוזיקאי ללא ידע תאורטי.

אז למה ללמוד תאוריה מוזיקלית אתם שואלים?
למה לא בעצם? תוכלו רק להרוויח מכך! מה רע בלהעשיר את הידע שלכם ולפתוח את עצמכם לרעיונות חדשים, סגנונות שלא הכרתם ולהבין קצת יותר לעומק את הכלי עליו אתם מנגנים? רק טוב יוכל לצאת מכך, באחריות!